האם החלטת בית המשפט בתיק ביטס אוף גולד נגד בל"ל מסמנת את הסוף של הביטקוין​

כיצד נוהג הבנק בארגונים אשר סוחרים בביטקויין ניתן ללמוד מהחלטה שהתקבלה לאחרונה במסגרת ה"פ 1992-06-15 ביטס אוף גולד בע"מ נ' בנק לאומי לישראל:

 

ביטס אוף גולד הינה פלטפורמה העוסקת במסחר במטבעות וירטואליים. מדובר בחברה מסודרת המחזיקה רישיון נותן שירותי מטבע כנדרש על פי חוק, מדווחת לרשות לאיסור הלבנת הון ואף זכתה לשבחים על התנהלותה השקופה על ידי בית המשפט. האופן בו ביטס אוף גולד פועלת הוא על ידי רכישת ביטקוין מספקים גדולים ומכירתו ללקוחותיה. את עסקי המסחר שלה ניהל ביטס אוף גולד בחשבון בבנק לאומי. יצוין כי עסקי המסחר של ביטס אוף גולד בביטקויין היו ידועים לבנק. בהתחלה מנע הבנק מביטס אוף גולד לבצע פעולות מסויימות עד שבחודש מאי השנה, בעקבות החלטת דירקטוריון הבנק, הודיע הבנק לביטס אוף גולד, כי היא נדרשת לחדול מכל פעילות הקשורה במסחר במטבעות וירטואליים, ובכלל זה ב"ביטקוין".

 

ביטס אוף גולד פנתה לבית המשפט בדרישה שיורה לבנק לאפשר לה להמשיך את פעילותה את בהתאם לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) המחייב את הבנקים להעניק שירותים מסוימים ללקוחותיהם.

לאומי נימק את החלטתו בין היתר בכך שהאקרים פרצו לחשבונות בנקים, גנבו מהם כספים וניסו לרכוש עמם ביטקויין אצל ביטס אוף גולד זאת למרות שהיו פעמים שביטס אוף גולד בעצמה איתרה את הפעילות החשודה ודיווחה עליה. בנוסף ציין הבנק כי שביטס אוף גולד לא המציאה לו מסמכים ואישורים שונים שביקש (למרות שגם אם היו מומצאים לו מסמכים לא התחייב הבנק לאפשר את פעילות ביטס אוף גולד).

 

הקושי של הבנק לקבל את המסחר בביטקויין נובע בעיקר מכך שבעוד את הלקוחות שמפקידים כסף בפלטפורמה ניתן לזהות, את היעד של העברת הבטיקויין כמובן שלא ניתן לזהות וזה סיכון שהבנק לא יודע לנהל.

בעצם הבנק נמצא בין הפטיש לסדן, מחד הוראה בנקאית שמחייבת אותו להעניק שירות ללקוחותיו ומאידך רגולציה כבידה נגד הלבנת הון ואזהרה שפרסם בנק ישראל בנושא.

 

האם זו הסנונית שמבשרת על הגבלות על השימוש בביטקויין? וודאי שככל ומתגבר השימוש הכמעט בלעדי של ביטקויין לצרכים של פשיעה כך מקבלת משנה תוקףהחלטת הבנק לאסור את השימוש בו בחשבונות לקוחותיו.

ככל שיגבר הלחץ של המערכת הבנקאית והרגולטורית על הביטקויין עשוי להפגע גם ערכו.